top of page

מה חשוב בתחילת שנת שילוב

  • תמונת הסופר/ת: ד״ר רקפת לוין גונן
    ד״ר רקפת לוין גונן
  • 2 בספט׳
  • זמן קריאה 2 דקות

תחילת שנה היא אחת התקופות המאתגרות.

המעבר מהחופש למסגרת מטלטל וכשהמסגרת חדשה זה קשה עוד יותר.

המעבר הזה לא פשוט עבור כולם אבל מטלטל אפילו יותר עבור ילדים עם צרכים מיוחדים.

כל שינוי משפיע, רבים מהם מגיעים עם סף חרדה גבוה יותר, מפוחדים, מבולבלים, צריכים רגע.

לכל אחד יש את הקצב שלו והרבה פעמים זה יראה כאילו הוא מכונס או מנותק או ברגרסייה

ביחס לסוף שנה שעברה.

תכבדו את המרחב, הקצב והצורך להסתגל. גם אם היומיים הראשונים היו מושלמים, זה לא אומר דבר לגבי הימים הבאים.

יכל להיות שאחרי יום יומיים או שבוע פתאום הוא לא ירצה ללכת למסגרת והקושי בבוקר יצוף.

תנשמו ותתנו לו זמן הסתגלות.

זה אומר שהמשלבת והגננת/מורה לא צריכה מיד להתחיל לעבוד איתו, מיד לדחוף לאינטראקציות, מיד לעזור בלימודים.

להיפך, מה שנכון זה ללמוד אותו ולאפשר לו ללמוד מחדש את הסביבה (גם אם היא מוכרת).

לא להבהל משום דבר, לנשום עמוק.

כשיש הזדמנות שקורית מיוזמתו, למנף אותה בעדינות לתיווך.

להיות בעיקר בהקשבה פעילה למה הוא מסמן שהוא צריך, בין אם במילים ובין אם בדרך אחרת

(התנהגות, חיפוש של משהו).

תלמדי את את הסביבה החושית שלו, תראי אם את מזהה דברים שעלולים להציף אותו (רעש, עומס ויזואלי, ווליום גבוה של מוזיקה, צפיפות), תראי איזה אביזרים יכולים לתת לו מענה להצפה הזו (אזניות/אטמים, חפץ חושי להתעסק איתו בזמן שיעור, ישיבה באזור פחות מציף או צפוף ועוד).

כשהמשלבת, את והצוות החינוכי תאפשרו לכם ולו ללמוד את הסביבה החדשה (גם אם היא מוכרת ולא חדשה לגמרי), תהיו קשובות, תלמדו גם אתן את הסביבה -

היכולת לתת לו את המענה לו הוא זקוק ולהכיר אותו באמת לעומק תעלה משמעותית.

כל זה יבסס את היכולת לתווך ולשלב אותו לאורך השנה בצורה המיטבית ביותר.

שתהיה שנה טובה ובעיקר קשובה

אחות גדולה שמלווה אחות צעירה ומפוחדת לביס חדש
אחות גדולה שמלווה אחות צעירה ומפוחדת לביס חדש

 
 
 
bottom of page