באמת הקושי הוא רק במסגרת החינוכית?

מתקשרים אלייך לא מעט מהמסגרת החינוכית בגלל התפרצויות או התנהגויות מאתגרות של הילד שלך.

דרך השאלות שלך, דרך ההיכרות שלך את הילד שלך, את מבינה מהר מאוד, שהצוות לא ממש מבין את הקשיים שלו, הן לא יודעות לתת מענה מדוייק לצרכים שלו וכל זה מוביל להתפרצויות או אתגרים אחרים.

את מתוסכלת, חסרת אונים ובאמת מתלבטת מה נכון לעשות.

אין ספק, שהמסגרת החינוכית זקוקה לליווי מקצועי, אין ספק שיש סיכוי רב שההבנה שלך שהילד לא מקבל את המענה המתאים, נכונה.

אבל בכנות, האם באמת הקושי קיים רק במסגרת החינוכית?

עצרי רגע ותשאלי את עצמך כמה שאלות ותעני עליהן בצורה כנה -

1. האם בבית יש מאבקי כח?

2. האם בבית יש התפרצויות?

3. האם בבית הכל ממש בסדר בגלל שאין דרישות כמעט בכלל?

4. האם בבית הכל ממש בסדר בגלל שתשעים אחוז מהזמן הילד שלך במסך וזה נותן שקט?

5. האם הילד שלך פעיל? חוגים/חברים/תנועת נוער/תעסוקה עצמית שאינה מסכים?

התשובות הכנות שלך יכולות להיות בדיוק ההבדל בין היכולת לייצר שינוי במסגרת החינוכית לבין הקושי והאתגר בשינוי שם.

ככל שבבית יש התנהלות מדוייקת יותר, כך קל יותר לייצר את השינוי גם במסגרת החינוכית.