למה הילדים ״מתחרפנים״ ביוני ואיך אפשר לסייע?

ילדים בכלל וילדים עם צרכים נוספים בפרט זקוקים לוודאות, לשגרה, לעוגן.

העניין עם ילדים עם צרכים נוספים הוא שהם מרגישים בגדול, רוב הזמן, שהם לא לגמרי מצליחים לעמוד בקצב של הסביבה, שהם הרבה פעמים לא מבינים את הסביבה ותחושה נוספת שמלווה אותם היא שהסביבה לא לגמרי מבינה אותם. זה לא פשוט לחיות כך רוב הזמן.

רוב הימים בשנה, יש שגרה שמכניסה שקט, וודאות, עוגנים שעוזרים להם ומרגיעים את תחושת החרדה והכאוס. אבל אז מגיעים ימים מיוחדים או תקופות מיוחדות כמו הקיץ. התקופות האלו מביאות איתן המון שינויים, המון יציאה משגרה, חוסר וודאות, הצפה של גירויים חושיים וזה פשוט יותר מדי עבורם. אז הם מתנהגים את זה.

יהיו יותר התפרצויות, תהיה יותר נוקשות, יותר הצמדות לטקסים, יותר גרייה ובאופן כללי נראה יותר התנהגויות מאתגרות.

אז עכשיו כשאנחנו מבינים על מה זה יושב, אפשר לצפות שזה יקרה גם ביולי אוגוסט וגם בחגים בכל שנה. למה? כי אלו בדיוק התקופות שמייצרות הצפה חושית ואיבוד של העוגנים היומיומיים.

אז איך אפשר לעזור?

יש את אלו שאפשר ממש לדבר איתם על הדברים. לומר להם שכל השינויים שכל הזמן קורים מאוד לא פשוטים להם ואתם יודעים את זה. ולייצר יחד איתם שני דברים - שגרה עד כמה שניתן ומציאת פתרונות שיסייעו להם במהלך היום בתוך המסגרות בהן יש פחות שגרה. כל מני עוגנים כמו, חדר שקט יותר שיש באזור, אזניות או כל דבר שמאפשר להם לייצר לעצמם מרחב שקט ופרטי.

לשוחח עם הצוות כך שהצוות יודע על הצורך הזה ומאפשר כשהילדה מבקשת או מציע כשרואים שלילד מתחיל קושי. לשתף את הצוות מהם הסימנים המוקדים לזיהוי הקושי הזה. להפחית דרישות בבית, אולי לקחת פסק זמן מטיפולים או שהטיפולים עצמם יהיו קלילים יותר.

לדבר על מה יהיה מחר (פעילויות מיוחדות, אנשים חדשים, סדר היום בקייטנה).

ילדים שאינם וורבלים והם מורכבים יותר - מלבד השיח, כל הפתרונות הרשומים פה רלוונטים גם להם רק בצורה יותר מותאמת. אם זה ילד שהחלק הויזואלי אצלו חזק ותומך אותו, תשתמשו בזה. אם החלק האודיטורי שלו תומך אותו, תשתמשו בכלים אודיטורים.

והכי חשוב, תנשמו עמוק עמוק ותזכרו כל הזמן, זה לא קשור אליכם, הם מפוחדים, הם יוצאים מוויסות והם כרגע מתקשים עוד יותר בהתמודדות היומיומית שלהם.